CriNatura היא להקה מיוחדת במינה. מיוחדת כל-כך שמאוד קשה להגדיר אותה או להבין מה לעזאזל הולך שם .

בזמן קיומה הקצר הלהקה הספיקה לעשות 35 הופעות, להופיע עם תזמורת סימפונית, תזמורת כלי מיתר ואף להופיע בבית-ספר דתי אליו הוזמנו ע"י ההנהלה, לא פחות.

וולפגנג, נציג הלהקה ו"מפלצת כינור", הגדיר את כל הבלגאן הזה כך:

"מהמוסיקה שלנו כולם משתגעים, רוקדים, דופקים על השולחן עם כוסות בירה וחוטפים בהלה כאשר אני מתחיל לשיר".

- ספר לנו על הלהקה, מי אתם ואיך כל זה התחיל?

וולפגנג: התארגנו לפני כשנה ואנחנו מנגנים פּאנק עם השפעות  קלטיות, נורדיות ושל ימי הביניים. בתרגום לאנגלית, זה נקרא Celtic Medieval Nordic Rock.

הכל התחיל מזה שניגנתי בלהקת Fatum Aeternum ובשלב מסוים דרכינו נפרדו. ואם בכנות, אז לא רציתי להקפיץ הביתה בחורה כלשהי שהגיטריסט אסף אחרי הופעה. על הרקע הזה עזבתי, אבל אנחנו משתפים עמם פעולה עד היום.

אז התחלתי לחפש אנשים פסיכים שאוהבים לנגן מוסיקה קלטית. כמובן שאחר-כך נאלצתי להעיף חצי מהם. בכלל, את כל הבעיות בלהקה אנחנו פותרים בשיטה דמוקרטית מאוד: אני אומר והם עושים.

- זה נשמע יותר כמו דיקטטורה...

וולפגנג: אה, כן, אני חושב שבלבלתי משהו... כן, נו, שיהיה, דיקטטורה, קרינטורה... העיקר הבריאות! 

- בוא נעבור על המשתתפים בלהקה

וולפגנג: לזמרת שלנו קוראים לִילה, יש לה אחות תאומה בשם טניה שגם שרה בלהקה - Brownies, לילה שולטת היטב בתוף מרים ויש לה קול סופרנו אופרתי. כשאנחנו מנגנים משהו אינסטרומנטאלי היא צועקת, צווחת ומשמיעה כל מיני צלילים אורגזמיים שלימדנו אותה תקופה ארוכה. היא אוהבת להופיע עם שמלה ובלי נעליים.

יש לנו גיטריסט, סער, שיודע לנגן על הכל חוץ מכינור – זה למה אנחנו מחזיקים אותו. הוא מנגן על גיטרה-בריטון שזה משהו בין גיטרה לבס. כמו כן, יש לנו מתופף בשם הנרי – שם משפחה 0575713712, שישן תמידית – גם כשהוא מנגן. כשהוא מתעורר הוא בד"כ שואל שתי שאלות: "איפה התה שלי?" ו"איפה הכסף?". יש לו 12 ילדים, כולם בנות.

דודי הוא נגן הקלרינט שלנו. הוא מופקד על כל כלי הנשיפה ויש לו דיאטה מעניינת מאוד – דגנים בלבד. הוא שותה רק בירה, וודקה ואוכל רק לחם ודייסות. הוא טייס לשעבר. יש בבעלותו מטוס קטן שהוא טס עמו לחיפה להופעות. הבעיה היא ששדה התעופה הכי קרוב נמצא ברמת הגולן אז הוא טס לשם ומשם נוסע ברכב.

יש לנו גם מספר מעורפל של אנשים שמנגנים על כל מיני חלילים – אני לא זוכר את השמות שלהם אז אני קורא לכולם "דודי". ואני מפלצת כינור. באופן כללי אני אוהב לשיר ועל זה משלמים לי. כמובן שמשלמים לי כדי שאפסיק לשיר, אז רוב הזמן אני רק מנגן.

- אתם מציגים את עצמכם כ"Time-traveling theater".

וולפגנג: כן, אנחנו לוקחים מוסיקה מתקופות שונות והופכים אותה לממש מגעילה כדי שהקהל יאהב.

ותיאטרון זה בגלל שאנחנו מתלבשים בכל מיני תחפושות, עושים כל מיני שטויות... תכלס, אנחנו פשוט נהנים לנו מהנגינה, מהחזרות, מהשתייה... בכלל, אנחנו מרוויחים לא רע אבל משום מה שורפים הכל על שתייה, אוכל ויציאות.

- למה למחזר מלודיות מתקופת הרנסנס בשנת 2009? מה הקטע?

וולפגנג: אנחנו לא תמיד ממחזרים אותן, לפעמים אנחנו מנגנים אותן כמו שהן בטח נשמעו במקור. הכל תלוי במצב הרוח...

- כמעט כל השירים שלכם בשפות זרות ומשונות. אתם, לפחות מבינים על מה אתם שרים?

וולפגנג: כמובן! לילה נאלצה ללמוד שירים בגֵלית, צרפתית עתיקה, אנגלית עתיקה, גרמנית... השיר האחרון שלנו בארמית עתיקה. כל השירים מדברים על אהבה ועל מוות, אנחנו לא שרים על שום דבר אחר. על מה יש לשיר עוד?

- לכאורה, אתם מכוונים לקהל מאוד ספציפי...

וולפגנג: בד"כ, כאשר אנחנו מופיעים, אנחנו שתויים מכדי להסתכל על הקהל ולהשגיח אחר המתרחש שם. אבל עקרונית, המאזינים שלנו אוהבים מוסיקה שלא נחשבת ל"מיינסטרים".

- שמעתי שניגנתם עם מָקַרֶבִיץ' (מלהקה רוסית/סובייטית אגדית, "משינה ורֶמֵנִי")?

וולפגנג: כן. מזמינים אותנו הרבה לחגיגות של "ניאו-רוסים" ודומיהם. באחד מהם פגשנו את מקרביץ' שהיה בין המוזמנים. הוא, בעודו שתוי, אמר שמצאנו חן בעיניו, ושהוא קיבל "עור ברווז" מהשילוב שלנו של הכינור, הקלרינט והחלילים, ושרק את בוריס גרֵבֵנשִיקוֹב (מאקווריום, להקה אגדית נוספת בעלת הרכב נגנים דומה) היה חסר שם.

באותו ערב הופענו איתו על אותה במה והכי חשוב – שתינו איתו באותו שולחן. או להיפך, אני כבר לא זוכר.

- מאז ספטמבר עשיתם לא פחות מ35 הופעות.

וולפגנג: כן. בשביל זה התארגנו, בשביל לנגן. אני עד עכשיו לא מבין מה דחף אותי לרעיון המטומטם הזה, להקליט דיסק. אני חושב שזה היה דודי שהחליט להוציא דיסק במהלך ערב כלשהו.

הכל התחיל מזה שהיינו צריכים להופיע בתכנית טלוויזיה. הסתבר שבשביל "להופיע" היינו צריכים פלייבק. בסופו של דבר לא הגענו לתכנית, אבל את הפלייבק עשינו. כך התחיל הדיסק.

בכלל, אנחנו להקה שנוצרה בשביל להופיע בפני אנשים. אפילו הופענו בגני ילדים, ניגנו מוסיקה קלאסית לילדים, ופעם עשינו הופעה כפולה – כלומר עשינו סט מול אלף איש, הם יצאו, נכנסו עוד אלף ועשינו עוד סט.

כמו כן אנחנו מנגנים בפאב "פרוֹרוֹק"  - אנחנו להקת הבית. מתחילת ספטמבר אנחנו הולכים לערוך ערבים איריים – הכניסה חינם.

- אתם עושים רק קאברים?

וולפגנג: לא, יש לנו חומרים משלנו, בעיקר באנגלית. בכלל, קשה לי לקרוא לביצועים שלנו "קאברים". אנחנו לוקחים מלודיה כלשהי מימי הביניים, מפתחים אותה, מוסיפים מילים, עושים עיבוד, משנים מקצב. עד כמה אפשר לקרוא לזה קאבר אני לא יודע. אנחנו עושים את מה שמוסיקאים עשו במשך מאות שנים. יש בסיס של מלודיות אירופאיות ללא כל בעלות שכל מוסיקאי רשאי לפרש בדרכו.

- אז מה המשמעות של השם "קרינטורה"?

וולפגנג: "קרינטורה" באיטלקית זה המיתר שעל הקשת. בנוסף, "קרי" בצרפתית זה "צעקה" ו"נטורה", נו, ברור. אז אנחנו מעין זעקה של הטבע. "קרינטורה"  זה גם סדק – אולי סדק שדרכו ניתן להסתכל לעבר. בקיצור יש אינספור פירושים. נו וזה נשמע יפה.

- מהי המוסיקה הכי טובה להתעורר איתה?

וולפגנג: יש לי כינור חמישה מיתרים שתמיד לידי ובבוקר איך שאני מתעורר אני מרים אותו ומתחיל לנסר...

...עד שהשכנים לא מתחילים לצרוח.

- להקות אהובות?

וולפגנג: מבין המקומיות אני אוהב את "Fatum Aeternum" ואת "Gevolt". מחו"ל – "Garmarna" ו"Haggard". גם כנרים קלטיים הם השראה, כמובן.

5/8/09

אלכסנדרה "Kerosinka" ריבלסקי

תרגום מרוסית: SloppyDave