GNOM Гость: Подполковник
Зарегистрирован: 25.06.2003 Сообщения: 755 Откуда: Центр
|
Добавлено: Сб Окт 29, 2005 2:43 am Заголовок сообщения: Холера-первая панк группа в Иерусалиме-1982 |
|
|
אמיר יגיל - זמר, דודיק אופנהיים - תופים, רן סלוין - בס, מרסלו הרביץ - גיטרה, רן כהן-אהרונוב - גיטרה חברי הלהקה:
1982 , ירושלים , ישראל נוסדה
התפרקה 1983
מהפכת הפאנק הגיעה מעט מאוחר לישראל. כשבלונדון ובניו-יורק כבר נדמו קולות היריקה של ג'וני רוטן, גופתו של סיד וישס התקררה והגל-החדש החל לתפוס עוצמה, אצלנו היו עסוקים במהפכים פוליטיים, בהחזרת סיני ובאלבומי רוק רך ושירים ברזילאים בעיבוד עברי.
רמי פורטיס, שפעל בשולי המוסיקה עם הלהקות זבוב, מים חמים, וכסולן, עשה פאנק אך לא נחשב לפאנקיסט על-פי המודל הבריטי שהכתיב תלבושת אחידה ותסרוקות תואמות.
בשנת 1982 החלה לפעול להקת הפאנק הירושלמית הראשונה, חולרע. היא הוקמה על ידי שלושה חברים בני-עשרה משכונת ניות, הסמוכה למוזיאון ישראל – רחוק למדי משיכוני העוני של לונדון. רן סלווין, רנדה כהן-אהרונוב (אחיו של יאיא כהן-אהרונוב מלהקת הדג נחש) ויקי לוי עשו חזרות, כשהם מחוברים לאמפליפייר נורות עתיק. לאחר שינויים בהרכב נשאר סלווין לבד. הוא צירף אליו את אמיר יגיל, את דודיק אופנהיים ואת מרסלו הרביץ. כשהרביעיה החלה להופיע במועדונים שונים בירושלים, היה יגיל, הצעיר שבחבורה, בן 15 והרביץ, המבוגר, בן 18.
לאחר הופעות על במות שונות, ביניהן הופעה ב"קצין העיר" ובמועדון סוראמללו הוותיק, קיבלה חולרע את ההזדמנות להופיע במועדון הפינגווין בתל-אביב, בינואר 83'. באותו שבוע התפרסמה ביקורת על ההופעה בעיתון "העיר" תחת הכותרת "ילדים רעים ירושלים". המבקר, מיכאל רורברגר, כתב שהופעתה של חולרע הייתה בשבילו מסע אחורה בזמן. "השנה – 1976, המקום – אחד ממרתפי לונדון". ארבעת הצעירים, חמושים במיטב בגדי העור ושרשרותיהם, הלהיבו מאוד את הקהל, שרקד פוגו וירק על הנגנים, שירקו חזרה והוסיפו בעיטות, והכול על-פי מיטב המסורת של תרבות ה-!Oi, אותו זרם הארדקור שפרץ מן הפאנק. בסיום הערב הופיעו שם פורטיס ושולץ במספר שירים.
שירי הלהקה, שנכתבו ברובם על ידי חבריה, כולם באנגלית, נשאו שמות כמו "ראוס!", "Oi Vey Racism”, ו-"Love Is) Thicker Than Dicker)”. מדי פעם שילבו גירסת כיסוי לקלאסיקות פאנק או ללהיטי מיינסטרים (כמו "More Than A Feeling” של בוסטון) שזכה לטיפול הרסני במיוחד. השירים היו מהירים, קצרצרים ורועשים מאוד. הקהל, על-פי רורברגר, "נכנס לשוק. הוא עוד לא ראה דבר כזה".
האידיאולוגיה של חולרע הייתה ברורה: רע בישראל וערסים מחטיפים מכות לכל מי שמתלבש ונראה שונה. יגיל ענד על שרוולו את דגל בריטניה, ומרסלו את דגל ארגנטינה. עם זאת, הלהקה הייתה מודעת לכך שחלומה על חברה אחרת לא יתגשם בקרוב. הוסיף רורברגר: "הילדים האלה מאמינים במה שהם עושים ומשקיעים את כל כולם במוזיקה... כבר עכשיו הם יודעים שהשינוי שהם שואפים אליו אינו אפשרי. האנרכיה הטוטלית שהם חולמים עליה נשארת כרגע על הבמה".
להקת חולרע הלכה ודעכה אחר-כך, כשלסופה הגיעה כאשר הרביץ עבר להקים עם כהן-אהרונוב את להקת טיזאק יא-וולדי. סלווין ואופנהיים הקימו שנים אחר-כך את להקת 3ח, שהותירה את רישומה על עולם הרוק האלטרנטיבי בישראל.
http://www.mooma.com/Biography.asp?ArtistId=16932 |
|